ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
2092-07-10
03/02/2011
|
בפני השופט:
דורית פיינשטיין
|
- נגד - |
התובע:
1. אמיליה פרץ 2. רחמים פרץ
|
הנתבע:
1. קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ 2. מועצה מקומית מודיעין עלית
|
|
החלטה
1.בפני בקשת הנתבעת 2 (להלן: "המועצה") כי אורה על סילוק התביעה כנגד על הסף או לחילופין העברת ההליך לבית המשפט המוסמך לדון בו, והוא בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
רקע עובדתי:
2.התובעים רכשו דירה ברח' נתיבות משפט 99 בשכונת קרית ספר במודיעין עילית. לטענת התובעים במועד רכישת הדירה הובטח להם כי במגרש הריק שמול ביתם יוקם על פי תוכנית התב"ע גן נוי.
3.בחודש אוגוסט 2009 קיבלו התובעים את החזקה בדירה לידם, ובחודש אפריל 2010 הבחינו כי במגרש הריק מקימה הנתבעת 1 גן משחקים לילדים. לטענת התובעים הקמת הגן הינה מנוגדת לתב"ע ולהיתרי הבנייה.
4.התובעים טוענים, שגן המשחקים מהווה מטרד קשה, בשל הרעש העולה ממנו במהלך רוב שעות היום. לאחר פניות לשני הנתבעים, ומשלא הצליחו התובעים למנוע או הסיר את המטרד לשיטתם, הגישו התובעים את התובענה שבפני.
5.בתובענה זו דורשים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעת 1 להרוס את גן המשחקים ויורה למועצה לנקוט בכל ההליכים על פי דין בנוגע לעבירות הבנייה של הנתבעת 1.
6.הנתבעת 1 טוענת להגנתה כי אין לה עמדה בסכסוך, שכן היא הקימה את גן המשחקים על פי הוראות המועצה, בהיותה קבלן מבצע של המועצה. עוד טוענת הנתבעת 1 כי למיטב ידיעתה גן המשחקים הוקם כדין ועל פי היתרי בנייה, ואין הוא מהווה מטרד.
7.המועצה טוענת בכתב ההגנה שהוגש מטעמה כי לא נדרש היתר נפרד להקמת גן המשחקים והגן הוקם על פי ההיתר. עוד טוענת המועצה כי גן המשחקים אינו מהווה מטרד וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה.
הבקשה לסילוק על הסף:
8. המועצה טוענת כי בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתובענה שכנגדה, שכן הסעד המבוקש הינו סעד מינהלי ובסמכות בתי המשפט לעניינים מינהלים. יחד עם זאת היות והמועצה מצויה בשטחי יהודה ושומרון הרי שבית המשפט המנהלי, במקרה זה, אינו בית המשפט המחוזי אלא בג"צ.
9.התובעים טוענים כי לבית משפט השלום בירושלים סמכות עניינית ומקומית וזאת מכוח התביעה בעילת המטרד כנגד הנתבעת 1. לטענת התובעים הסעד העיקרי המבוקש היא כנגד הנתבעת 1, שכן היא זו שנדרשת להסיר את המטרד, ובוודאי שבג"צ לא מוסמך לדון בעניינה, ועל כן הסמכות נתונה לבית משפט זה.
10. בתשובה טוענת המועצה כי אין במקרה זה סמכות שבגררא ויתכן כי אין מנוס אלא מלפצל את הדיון כנגדה וכנגד הנתבעת 1.
דיון והכרעה:
11.בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתביעה, שהסעד המבוקש בה הינו חיוב רשות מקומית לפעול על פי דין. מכאן שתובענה זו לא צריכה להתברר בפני אלא בפני בית המשפט המנהלי המוסמך.
12.יחד עם זאת, נוכח טענות הנתבעת 1 ראוי כי התובע ישקול את תיקון תביעתו ככל שהיא נוגעת לסעדים המבוקשים בעניינה של המועצה.
13.על כן בשלב זה התביעה כנגד המועצה נמחקת והתובעים רשאיים לשקול ולהחליט אם הם מבקשים לתקן את התביעה שבפני או מבקשים להגיש תביעה חדשה לבית המשפט המוסמך.
14.הודעת התובעים בעניין המשך ההליכים כנגד המועצה או בקשתו, תוגשנה בתוך 21 יום.
15.התובעים ישאו בשכ"ט בא כוח המועצה בגין הליכים אלו בסך של 2,500 ₪.
ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"א, 03 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.